כידוע, עובדים ומעסיקים אינם נשארים בקשר לנצח לפעמים העובד מעוניין להמשיך הלאה אם כדי
לשפר את מעמדו אם עקב שינוי מצב אישי או מקום עבודה או מחלה חלילה וקיימות סיבות רבות
להתפטרות שהנפוצה בהן היא "הרעה מוחשית בתנאי העבודה ", גם כאן אתם לא תצאו בלי כלו ם אבל
אל תנסו את זה לבד.
בשנותיה הראשונות של המדינה, היו חוקי עבודה אך לא במתכונת המוכרת, למשל לא כל עובד היה
זכאי לפנסיה, היו גופים מסויימים שמרצונם עשו הסכמים עם העובדים ונתנו להם תנאים נוספים כמו
פנסיה, אבל לא כולם ולא היתה חובה לבטח את העובד.
ב- 2008 יצא צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה לפי חוק הסכמים קיבוציים התשי"ז- 1957.
לא נכנס לפרשנות מה זה חוק ההסכמים הקיבוציים אבל אסביר קצת מהו צו הרחבה: צו הרחבה הוא
למעשה הרחבה של הסכם קיבוצי שנחתם בין ארגון עובדים מייצג לארגון מעבידים בתחום מסויים וצו
ההרחבה מרחיב את ההסכם על כל העובדים במשק.
אז כפי שהזכרתי, היו ארגונים ומקומות עבודה להם היה תנאי של הפרשה לפנסיה, כעת זה הורחב
לכל העובדים במשק.
בין היתר, הוחלט שהמעסיק יפריש 6% או 8.33% לחודש לפי שכר העובד, לצורך פיצויים, על חשבונו,
לקרן פנסיה.
עד 2016 היה תנאי שהצדדים יסכימו שעל הכסף שנצבר יחול ס' 14 לחוק הפיצויים שאומר שגם אם
העובד מתפטר, החלק הזה יהיה שלו מואם 0 הוא מפוטר, המעסיק יוסיף לפיצויים הצבורים את היתרה
להשלמת 100% פיצויים, אם לא נחתם תנאי זה, מי שהתפטר לא היה זכאי לפיצויים הצבורים .
מ- 2016 כבר כולם זכאים לחלק הצבור.
אבל, לא כל התפטרות תחשב כהתפטרות סטנדרטית שאינה מזכה בפיצויים מלאים, יש סוגי התפטרות
שיחשבו כאילו פוטרתם ואתם זכאים למלוא הפיצויים , במקרים שחליתם או עברתם לגור במקום אחר
)יש תנאים לכך( או התגייסתם ועוד מקרי ם אשר תצטרכו להוכיח כי הסיבה לפיה התפטרתם ובכל זאת
זכאים לפיצויים כי אם הסיבה לא תתקבל, אתם עלולים להפסיד ולא רק את השלמת הפיצויים, לא כל
הרעה בתנאי העבודה היא הרעה "מוחשית" שאין לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו.
אז אל תמהרו להתפטר, פנו אלינו לפני שתחליטו ואנחנו נבחן את המקרה שלכם מול החוק והפסיקה
ונגיש לכם חוו"ד מלאה שתחסוך לכם הפסדים ואולי אף תצביע על זכויות נוספות שלא קיבלתם.
משרד עורכי דין ד מזל רבה מתמחה בתחום וייעץ לכם כיצד לנהל את המהלך ולמצות את זכויותיכם.
